|
כאשר בתך באה
ומחלקת אתך את דאגותיה לגבי דימוי הגוף שלה אלו חדשות טובות וגם רעות. החדשות
הטובות הן שתמיד טוב שהילדה באה להתייעץ אתך כי זה אומר שעבורה את מהווה מישהו
שאפשר להתייעץ אתו, לבטוח בו ושייתן לה תגובות/תמיכות בבעיותיה בקיצור, המבוגר
האחראי והמועדף עליה ושהיא מאמינה בו. הצד הרע של השיתוף בבעיה היא העובדה שהילדה אכן
מאמינה שהיא "שמנה מידי", מה שמצביע על בעיה עם הדימוי העצמי, אחת
הבעיות המובילות בהתפתחותן של הפרעות אכילה. המציאות מראה ש % 50-60 מאוכלוסיית
הנערות האמריקאית ,בבתי הספר היסודיים, מודאגות ממשקלן ומפני האפשרות שישמינו
ורובן המכריע מעדיפות שלא לשתף את ההורים בבעיות דימוי עצמי שלהן. מחקרים רבים שמממן
ה National
Eating Disorders Association (NEDA, האיגוד האמריקאי להפרעות
אכילה) עוסקים בנושא הדימוי העצמי של נערות. ה NEDA חוקר את הנושא הזה שנים
ויש לא מעט מחקרים שמצביעים על כך שהבנות מתחילות לדאוג על דימוי גופן כבר מגיל צעיר (מחקרים על בנים
מתחילים להתבצע רק עכשיו). במחקר שהופץ ב 2010 מטעם חוקרי המחלקה הפסיכיאטרית של
אוניברסיטת פלורידה באורלנדו (ושמומן ע"י NEDA) מצביע על כך שהבעיה הזו,
של אי שביעות רצון מצורת הגוף והחשש מהשמנה, מתחילה כבר בגיל 3. התופעה הזו מקבלת חשיבות יתר לנוכח
העובדה שלמעלה משליש הילדים ובני הנוער
האמריקאים סובלים מהשמנת יתר ואפילו אוביסיטי.
"במילים אחרות", אומרת הפרופסור Scyatta Wallace,
פסיכיאטרית מאוניברסיטת סט ג'ון, שקנתה עולמה בארה"ב במחקרים סוציאליים
וגורמי סיכון בקרב בני נוער אפרו-אמריקאים, "אם וכאשר הבת/בן שלך מגיעים
אלייך עם חששות הדימוי וההשמנה תתייחסי לעניין ברצינות, תתמכי, תבדקי ותתייעצי".
המחקר באוניברסיטת פלורידה, שבו נבדקו 121 ילדות בגילים שבין 3 ל 6, התמקד בבדיקת
ההשפעה שיש לחשיפת ילדות צעירות לתקשורת ובמיוחד לתוכניות שקשורות בהופעה ותדמית.
תוצאות המחקר לא הראו קשר בין התפתחות הרגשה לא טובה בקשר לדימוי או חשש
מהשמנה לחשיפה לתקשורת שעוסקת בתדמית. התוצאות תמכו במה שחושבים מומחים בתחום
תדמית עצמית של ילדים שטענו ממזמן שחשיפה לתקשורת, של ילדות צעירות, אינה הסיבה
האמתית להתפתחות חשש מהשמנה או אי שביעות רצון מהדימוי העצמי ושהסיבות להתפתחות
רגשות כאלו הן אחרות. המחקר באוניברסיטת פלורידה היה המחקר האמפירי הראשון שגיבה
בתוצאותיו את המחשבות הללו, הוכיח שאין קשר.
לטענת החוקרים ילדים צעירים מושפעים מאימוץ האישיות וההתנהגות של דמויות שאיתן הם
מזדהים, ההורים בד"כ. במקרה הספציפי של המחקר הסתברה תופעה מעניינת מאוד. כול 121 הילדות שהשתתפו (ושנחשפו לתקשורת בתחום
הדימוי העצמי וההשמנה, טענו שהן מרוצות מהצורה שבה ראו את עצמו אבל בו זמנית שליש
מתוכן טענו שהיו משנות משהו בהופעתן הפיזית
וכמחצית מהילדות הביעו חשש מהשמנה כשתגדלנה. אם הן מרוצות מהצורה שנראית
להן בראי מדוע שתרצנה לשנות משהו בהופעתן או מדוע הן חוששות מהשמנה?
החוקרים,
שהערכותיהם הקודמות אושרו במחקר הזה מאמינים שהתנהגות/תגובת האם, מול הילדה
ש"מודה" בחששות מהשמנה או שאינה מרותה מדימוי הגוף שלה, קריטית למניעת
התפתחות הפרעות אכילה. הם יצאו עם מסקנות/הצעות לגבי איך צריכה האם להתנהג ולהגיב כאשר
הילדה נפתחת ומספרת לה שהיא מרגישה שמנה או לא מרוצה מהדימוי האישי שלה.
"ראשית", אומרים החוקרים, "האם חייבת תחילה להקשיב ולהראות הבנה
לנושא שמטריד את הבת, לא לתת עצות מיד. לפני שהאם מתייחסת ועונה עליה ללמוד ולהכיר
את כול העובדות הסטטיסטיות שקשורות בבעיית הדימוי העצמי (עד כמה הבעיה נפוצה? איזה
סיבות יש לבעיה? ועוד)". חשוב לא
פחות שהאימא תבין את ההשפעה שיש לה, כ"דמות נערצת" על הילדה ומה המסרים
שהילדה תאמץ ממנה. לפני שהאם נוקטת בפעולה היא חייבת להקשיב לילדה ולהראות שהיא
מכירה בבעיה. חשוב שהילדה תרגיש טוב עם החלטתה לספר/לשתף. האם צריכה להרעיף
אהבה ולהראות דאגה למצב כי הילדה, כשהיא
מחליטה לספר, נמצאת במצב רגיש מאוד. הדבר שאסור לאם לעשות הוא להתעלם או להציע
דיאטה. "הילדים", מסבירה
הפרופסור Wallace, "הם
כמונו בדיוק, הם מצפים לשמוע משהו מהסוג של, "את מושלמת כפי שאת".
הפרופסור Charlotte
Markey,
פסיכולוגית
מאוניברסיטת רטגרס, אומרת, "אנחנו רוצים
להחדיר להם ההרגשה שהם בני אדם
מושלמים, עם אישיות, אינטלקט ורצונות אחרים משלהם". במילים אחרות, כאשר הבת
מגיעה עם הבעיה שלה האם צריכה לתת לה מענה
הולם ולא לזרוק תשובות סתם. אגב,
הפסיכולוגיתAliceRubenstein מרוצ'סטר ניו יורק, שגם היא השתתפה במחקר, מוסיפה שאחת התופעות שעל
האם לקחת בחשבון הוא מידת הבשלות, הבגרות המינית, של הילדה. ילדות שמפותחות מינית גם מפתחות חששות
יותר מילדות שלא. מהרגע שהאם שומעת את הבעיה ולאחר ש"ניחמה" את הבת
שמדובר בבעיה קיימת, שאין לה מה לדאוג ושהיא תעזור לה, היא צריכה להיכנס לעומק
הבעיה, לחפש את השורשים להתפתחותה, "מדוע הבת חוששת?". לבדוק אם יש לה
בעיות בביה"ס, בעיות של איומים, הפחדות וכו'. האם צריכה לבדוק את התדמית
המשפחתית כולה. האם אוכלים בריא? האם עוסקים בספורט? לא לומר לילדה, "נרשום
אותך לחוג התעמלות" אלא להציע למשל שהמשפחה כולה תאמץ רכיבה על אופניים. האם
צריכה גם לבדוק את צורת הדיבור במשפחה, להימנע ממשפטים כמו, "השמלה הזו
משמינה אותי" או, "אבא חייב להוריד במשקל". בגדול האם צריכה להתייחס לפניית הבת ברצינות,
לנתח הבעיה ולהציע פתרון יצירתי. "האמת היא", אומרת Wallace, "שרוב הילדים בגילאים 3-6 שמביעים
סלידה מבנה גופם או שחוששים מהשמנה לא יהיו שמנים כבני נוער. הסיבות העיקריות להתפתחותן של הפרעות אכילה אצל ילדים בגיל זה הן
אכילה לא סדירה והתעמלות יתר ואלו דברים שהאם יכולה לשנות". Michael Yogman,
יו"ר האקדמיה האמריקאית לטיפול בנוער מציע, לאור המחקר, לאימהות,
"התרכזו בגישה חיובית לבעיות שהילד מעלה ובבניה של אורח חיים בריא".
מקורות:
What to Say and Do If Your Daughter Thinks
She's Fat נכתב ע"י Anna Medraris Miller כתבת הבריאות של העיתון US News & World Report
ב 28.1.2015. קישור: http://health.usnews.com/health-news/health-wellness/slideshows/what-to-say-and-do-if-your-daughter-thinks-shes-fat
Am I too fat to be a princess?
Examining the effects of popular children's media on young girls' body image":
מחקר של Sharon
Hayes וד"ר Stacey Tantleff-Dunn מאוניברסיטת פלורידה באורלנדו. המחקר הופיע לראשונה בדצמבר 2010
באתר Wiley Online Library : http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1348/026151009X424240/full
פרופסור
Scyatta Wallace :http://www.stjohns.edu/academics/bio/scyatta-wallace
How to Help Girls Cope With Early Puberty—or Avoid It: כתבה של הכתבת לענייני בריאות בעיתון US News & World
Report, Nancy Shute 12.8.2010 קישור: http://health.usnews.com/health-news/blogs/on-parenting/2010/08/12/how-to-help-girls-cope-with-early-puberty--or-avoid-it
Smart People Don’t Diet ספר שנכתב ע"י הפרופסור לפסיכולוגיה של
הבריאות Charlotte Markey מאוניברסיטת
רטגרס בניו ג'רסי, יוני 2013. קישור, https://markey.camden.rutgers.edu/2013/06/12/smart-people-dont-diet-2/
|
